חברת החשמל תפצה ב- 500 ש"ח אדם שאספקת החשמל לדירתו נותקה ללא התראה מוקדמת

1.      1.      התובע ומשפחתו "פלשו" ביום 1.8.07 לדירה אותה רכשו מחברת חפציבה אשר נקלעה לקשיים כלכליים. עם כניסת התובע לדירה הוא התקשר לנתבעת (להלן: "חברת החשמל"), וביקש כי חשבונות החשמל ישלחו לדירתו החדשה ולא למשרדי חברת חפציבה. עם זאת, אין חולק כי במועד זה לא ביקש התובע שהחוזה אצל הנתבעת יועבר על שמו.

חלפו כשלושה חודשים, וכאשר נוכח התובע לדעת שהוא איננו מקבל חשבונות חשמל הוא התקשר שוב לחברת החשמל, ביום 25.11.07 כדי לברר את פשר העניין. הטלפנית אשר שוחחה עם התובע מסרה לו כי נצבר חוב וכי על התובע לשלמו מיד, שאם לא כן ינותק החשמל לדירתו לאלתר. התובע טוען כי למשמע הדברים הוא ביקש מהטלפנית לשלוח אליו מיד חשבון שאותו הוא ישלם במזומן, ברם לטענתו הטלפנית אמרה לו שהתקבלה הוראה מחברת חפציבה לנתק את החשמל לדירות. חלפו להם יומיים והחשמל לדירת התובע נותק. התובע התקשר שוב לחברת החשמל ושם נאמר לו כי הוא חייב לשלם את כל החוב בכרטיס אשראי כתנאי לחיבור הדירה מחדש לחשמל. לנוכח דרישה זו שילם התובע את החוב בכרטיס אשראי של חברים וכעבור מספר שעות חוברה שוב הדירה לחשמל. עד כאן עובדות המקרה.

2.      2.      על יסוד העובדות האמורות טוען התובע טענות אלו;

ראשית, חברת החשמל חייבה את התובע לשלם את חשבון החשמל המלא למרות שאין מחלוקת כי 84 ש"ח מתוך החשבון היו חוב של חברת חפציבה, ועובדה שסכום זה הוחזר בסופו של דבר לתובע.

שנית, חברת החשמל ניתקה את דירת התובע מהחשמל ללא התראה מוקדמת.

ושלישית, חברת החשמל חייבה את התובע שלא כדין בריביות, הוצאות טיפול ודמי טיפול. כיוון שכך עותר התובע לקבלת פיצוי בסך 17,000 ש"ח.

    3.     חברת החשמל טוענת כי לבקשת התובע חשבון החשמל מיום 2.8.07 נשלח לדירתו החדשה, ברם היא מודה כי החשבונות המאוחרים יותר נשלחו למשרדי חברת חפציבה.

חברת החשמל מוסיפה וטוענת כי התראות לפני הניתוק נשלחו לדירת התובע ולא למשרדי חפציבה שכן הנוהל המקובל בחברה הוא שההתראות נשלחות למקום אספקת החשמל.

אשר לשיחה מיום 25.11.07 , חברת החשמל טוענת כי לאחר שנאמר לתובע כי עליו לשלם את החוב הוא סירב לשלמו והודיע כי בכוונתו לתבוע את חברת החשמל. ובאשר לשיחה השלישית מיום הניתוק - חברת החשמל טוענת כי לבקשת התובע שלחה אליו הטלפנית את חשבון החשמל בפקס. לטענת חברת החשמל התובע התקשר למוקד שוב מאוחר יותר באותו היום, ונאמר לו כי החשמל יחובר רק לאחר שישלם את החוב ויסכים שהחשבון יוסב על שמו. רק אז שילם התובע את החוב ואספקת החשמל חודשה בשעה 19:00.

4.      4.      התוצאה הסופית לפיה נותקה אספקת החשמל לדירת התובע ללא התראה מוקדמת היא תוצאה בלתי ראויה, השאלה היא האם חברת החשמל אחראית לתוצאה זו. מהראיות עולה כי בראשית הדרך שגתה חברת החשמל בכך ששלחה לבקשת התובע את החשבון הראשון לדירתו, אך את יתר החשבונות  היא שלחה חברת החשמל למשרדי חפציבה כבעבר. לא ברור מה ההגיון במהלך זה כאשר מבקשתו הראשונה של התובע היה על חברת החשמל להבין שמכאן ואילך יש לשלוח את כל החשבונות לדירה ולא למשרדי חפציבה. ודוק, אין לתלות את משלוח החשבונות הנוספים למשרדי חפציבה בכך שהתובע לא הסכים שהחוזה יועבר על שמו, כיוון שעובדה היא שחברת החשמל הסכימה שהחשבון הראשון ישלח לדירה למרות שהחוזה לא הוסב על שם התובע.

5.      5.      חברת החשמל טוענת כי גם אם החשבונות לא נשלחו לדירת התובע אין בכך כדי להביא לתוצאה הסופית של ניתוק החשמל, כיוון שההתראות לפני ניתוק נשלחות תמיד למקום אספקת החשמל, קרי - לדירה, וכך נעשה גם במקרה זה. טענה זו לא הוכחה מפני שחברת החשמל לא צירפה לכתב ההגנה שום אסמכתא לגבי ההתראות שנשלחו ולגבי הכתובת אליה הן נשלחו, ועל כן הטענה נדחית.

6.      6.      ואולם, חרף האמור מוסכם על שני הצדדים כי לתובע נודע על הניתוק המתוכנן ביום 25.11.07, קרי יומיים לפני הניתוק בפועל, על כן נשאלת השאלה מדוע לא שילם התובע את החוב ומנע את הניתוק. התובע טוען כי הוא היה מוכן לשלם את החוב אולם נאמר לו כי חברת חפציבה הורתה לנתק את החשמל לדירות. טענה זו אינה יכולה להועיל לתובע כיוון שאם חפציבה אכן הורתה לחברת החשמל לנתק את החשמל לדירות הרי שחברת החשמל היתה צריכה להיעתר לבקשה כיוון שהחוזה היה על שם חפציבה והתובע סירב להעבירו על שמו. התוצאה היא איפא שגם אם התרשלה חברת החשמל בכך שלא שלחה את כל חשבונות החשמל לדירה הרי שהתובע התרשל בכך שכאשר נודע לו על ניתוק החשמל המתוכנן הוא לא שילם מיד את החוב. יוצא, איפוא, ששני הצדדים תרמו במידה שווה לתוצאה המזיקה, ולכן הגם שהתובע זכאי לפיצוי מסויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב הניתוק, הרי שיש להביא בחשבון לעת פסיקת הפיצוי את אשמו התורם,  וכך אעשה.

7.      7.      התובע טוען שמגיע לו פיצוי בגין דמי ניתוק, הוצאות טיפול וחיובי ריבית. כאמור לעיל, אני סבור שהניתוק נגרם בחלקו, בשל רשלנות חברת החשמל, ברם גם לפתחו של התובע רובץ אשם בשיעור של 50%, ולכן סכום הפיצוי בראש נזק זה יהיה מוגבל ל- 50%.

8.      8.      התובע מלין על כך שחברת החשמל גבתה ממנו 84 ש"ח שבהם היתה אמורה לשאת חברת חפציבה, ברם טענה זו אינה אקטואלית עוד משעה שאין חולק כי סכום זה הוחזר לתובע.

9.      9.      לאור כל האמור ובשים לב לאשמו התורם של התובע אני פוסק לו פיצוי בסך של 500 ש"ח. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות. פסק הדין יבוצע תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום י"ט בתמוז, תשס"ח (22 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.